מי הבעלים של האתר שלכם? דומיין, אחסון וקוד

בנו לכם אתר, הוא עובד, הכל נראה בסדר. ואז מגיע היום שבו אתם רוצים להחליף ספק, לעבור אחסון או פשוט לשנות משהו בעצמכם, ומגלים שאין לכם גישה לשום דבר. לא לדומיין, לא לשרת, ולפעמים אפילו לא לממשק הניהול של האתר. זה הרגע שבו השאלה מי הבעלים של האתר מפסיקה להיות תיאורטית.

אתר הוא לא דבר אחד אלא כמה נכסים נפרדים, וכל אחד מהם יכול להיות רשום על שם מישהו אחר. במדריך הזה נעבור על כל אחד מהם, נראה איך בודקים בעצמכם על שם מי הוא רשום, מה לעשות אם משהו לא על שמכם, ומה כדאי לסגור מראש כדי שזה לא יקרה. אנחנו ב-YMDigital רושמים כל דומיין וכל חשבון על שם הלקוח מהיום הראשון, ואנחנו נתקלים לא מעט במצבים שבהם זה לא נעשה.

מי הבעלים של האתר שלכם?

אתר מורכב מחמישה נכסים נפרדים, ובעלות על אחד מהם לא אומרת בעלות על השאר. הדומיין, האחסון, הקוד, התוכן והגישות יכולים להיות רשומים על שמות שונים לגמרי.

אלה חמשת הדברים שצריך לבדוק, בסדר הזה:

• הדומיין: הכתובת עצמה, מי רשום כבעלים ומי מנהל אותה
• האחסון: השרת שעליו יושבים הקבצים, על שם מי החשבון
• הקוד והעיצוב: מי מחזיק בזכויות ובקבצים
• התוכן והתמונות: טקסטים, צילומים ורישיונות
• הגישות: ניהול האתר, כלי המדידה והמייל

הדומיין הוא הקריטי ביותר. בלעדיו אין לכם כתובת, וכל השאר מאבד משמעות.

1. הדומיין

1.1 בעלים מול איש קשר טכני

בכל רישום דומיין יש כמה תפקידים נפרדים. הבעלים הרשום הוא מי שהדומיין שייך לו מבחינה משפטית. איש הקשר הטכני או המנהלי הוא מי שמורשה לבצע שינויים. הרבה פעמים המפתח נרשם בשני התפקידים, ואז הדומיין הוא פשוט שלו.

זה לא בהכרח נעשה בזדון. במקרים רבים המפתח רכש את הדומיין בחשבון שלו כי זה היה נוח בזמנו, וזה נשאר ככה. אבל כשמגיע רגע הפרידה, או כשהמפתח מפסיק להשיב לטלפון, המצב הזה הופך לבעיה אמיתית.

1.2 איך בודקים על שם מי הדומיין

לדומיין בסיומת co.il אפשר לבדוק דרך מאגר איגוד האינטרנט הישראלי, שמנהל את הסיומת הישראלית. מזינים את שם הדומיין ורואים את פרטי הבעלים הרשום, את הרשם שדרכו נרכש ואת תאריך התפוגה.

לדומיינים גלובליים כמו com או net הבדיקה נעשית דרך שירותי WHOIS. שימו לב שבשנים האחרונות רוב הפרטים האישיים מוסתרים מסיבות פרטיות, ולכן לרוב תראו את שם הרשם ולא את שם הבעלים. במקרה כזה הדרך לבדוק היא פשוט לנסות להיכנס לחשבון אצל הרשם. אם אין לכם שם ואין לכם סיסמה, הדומיין לא בשליטתכם.

1.3 מה שווה לבדוק בנוסף

• תאריך תפוגה. דומיין שפג הוא הדרך הכי מהירה להעלים עסק מהאינטרנט.
• חידוש אוטומטי. ודאו שהוא פעיל ושכרטיס האשראי שמחובר אליו עדיין תקף.
• לאן מצביעים רשומות ה-DNS. מי ששולט ב-DNS יכול להעביר את הכתובת לשרת אחר בכל רגע.

2. האחסון

2.1 חשבון על שמכם מול חשבון של הספק

יש שתי דרכים שבהן האתר שלכם יכול לשבת על שרת. או שיש לכם חשבון אחסון משלכם ואתם משלמים עליו ישירות, או שהאתר יושב בתוך חשבון גדול של הסוכנות יחד עם עוד עשרות אתרים.

השיטה השנייה נוחה ולעיתים זולה יותר, ואין בה פסול כשהיא מוצהרת. הבעיה מתחילה כשאתם לא יודעים שזה המצב. בחשבון של מישהו אחר אין לכם גישה לקבצים, אין לכם גישה לגיבויים, ואם הקשר נגמר אתם תלויים ברצון הטוב שלו כדי לקבל עותק.

2.2 איך בודקים

הבדיקה הכי פשוטה היא לשאול את עצמכם למי אתם משלמים על האחסון. אם יש לכם חיוב ישיר מחברת אחסון, סביר שהחשבון שלכם. אם אתם משלמים לספק סכום חודשי כולל, כנראה שלא.

מעבר לזה, בקשו גישה לפאנל הניהול. חברות אחסון ישראליות מוכרות כמו וואנגוס וחברות דומות נותנות לכל בעל חשבון ממשק משלו. אם אתם לא יכולים להיכנס אליו, אין לכם חשבון.

2.3 גיבוי הוא לא תחליף לבעלות

גם אם יש לכם גיבוי של האתר, הוא לא שווה כלום בלי מקום להעלות אותו אליו ובלי דומיין שיצביע עליו. עדיין, גיבוי עצמאי שיושב אצלכם הוא הביטוח הבסיסי ביותר, והרחבנו על הדרכים לעשות אותו במדריך על גיבוי אתר וורדפרס.

2.4 מה קורה כשהספק נסגר

זה התרחיש שהכי מעט אנשים חושבים עליו, והוא קורה. סוכנות מפסיקה לפעול, פרילנסר עובר לעבודה אחרת, או שמישהו פשוט מפסיק להשיב. אם האתר שלכם יושב בחשבון שלו והדומיין רשום על שמו, אתם תלויים בכך שמישהו יטרח לסדר את זה לפני שהחשבון נסגר.

הסכנה המעשית היא שחשבון אחסון שלא משולם נמחק תוך שבועות, ולעיתים בלי התראה שמגיעה אליכם, כי ההתראות נשלחות למייל של בעל החשבון. באותו רגע האתר פשוט נעלם, כולל כל התוכן שנבנה לאורך שנים.

הביטוח פשוט: עותק מלא של האתר שיושב אצלכם, ולא רק אצל הספק, ודומיין שרשום על שמכם כך שתמיד תוכלו להצביע איתו לשרת אחר.

3. הקוד, העיצוב והרישיונות

3.1 מערכת פתוחה מול מערכת סגורה

זו הנקודה שבה בחירת הפלטפורמה משפיעה ישירות על הבעלות. במערכת פתוחה כמו וורדפרס, הקבצים והמסד יושבים על שרת שאתם יכולים לגשת אליו, ואפשר להעביר את כל האתר למקום אחר. במערכת סגורה, האתר קיים רק בתוך השירות של אותה חברה, ואי אפשר לקחת אותו משם. הרחבנו על ההבדל במדריך וורדפרס או וויקס.

גם בתוך עולם וורדפרס עצמו יש הבדל שרבים מתבלבלים בו, בין השירות המתארח לבין התוכנה שמותקנת על שרת שלכם. פירטנו אותו במדריך על ההבדל בין וורדפרס.com לוורדפרס.org, וההבדל הזה הוא בדיוק שאלת בעלות.

3.2 תבניות ותוספים בתשלום

הרבה אתרים בנויים על תבנית או תוספים שדורשים רישיון שנתי. השאלה היא על שם מי הרישיון. אם הוא על שם הסוכנות, ביום שתעזבו התוספים יפסיקו לקבל עדכונים, ובתוך חודשים ספורים זו הופכת לחשיפת אבטחה.

שווה לבקש רשימה של כל הרישיונות בתשלום שהאתר משתמש בהם, על שם מי הם רשומים, ומתי כל אחד מתחדש.

3.3 קוד ייעודי שנכתב עבורכם

אם פותח עבורכם תוסף או רכיב ייחודי, ברירת המחדל המשפטית היא שזכויות היוצרים בקוד שייכות למי שכתב אותו, אלא אם נכתב אחרת בהסכם. זו נקודה ששווה להסדיר מראש ולא בדיעבד. זה לא ייעוץ משפטי, אבל זו השאלה שכדאי לשאול עורך דין לפני החתימה.

4. התוכן והתמונות

4.1 טקסטים

אם שילמתם על כתיבת תוכן, כדאי שיהיה כתוב בהסכם שהזכויות עוברות אליכם. אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם עם אתר שהטקסטים בו שייכים למישהו אחר, וזה מסבך כל מעבר.

4.2 תמונות

זו הנקודה שהכי מייצרת הפתעות. תמונות מבנקי תמונות נרכשות ברישיון, ולעיתים הרישיון רשום על שם הסוכנות ולא עליכם. תמונות של צלם דורשות הסכמה נפרדת לשימוש. ותמונות שנלקחו מגוגל בלי רישיון הן חשיפה לתביעה, גם אם לא אתם העליתם אותן.

בקשו רשימה של מקורות התמונות באתר. ספק מסודר יידע לתת אותה.

5. הגישות שאתם חייבים להחזיק

גם כשהדומיין והאחסון על שמכם, חוסר גישה למערכות הופך אתכם לתלויים. אלה החשבונות שצריכים להיות רשומים על מייל שלכם:

5.1 ניהול האתר

משתמש מנהל בוורדפרס על שם שלכם, לא משתמש משותף שכולם מכירים את הסיסמה שלו. לכל מי שנוגע באתר צריך להיות משתמש נפרד, וכשמישהו מסיים לעבוד אתכם המשתמש שלו מוסר. הסברנו את ההיגיון במדריך על ניהול משתמשים וסיסמאות בוורדפרס.

5.2 כלי המדידה

נכס Search Console ונכס Analytics צריכים להיות רשומים על המייל שלכם ברמת בעלים, לא ברמת משתמש מוגבל. משתמש מוגבל רואה נתונים אבל אפשר להסיר אותו, ואז אתם מאבדים גם את ההיסטוריה.

5.3 הכרטיס העסקי בגוגל

הפרופיל העסקי בגוגל הוא נכס שיווקי בפני עצמו, והוא מנוהל דרך חשבון גוגל. אם הוא נפתח על ידי מישהו אחר, אתם עלולים לגלות שאתם לא יכולים לעדכן שעות פתיחה או להגיב לביקורות.

5.4 המייל של הדומיין

תיבות המייל שרצות על הדומיין שלכם הן חלק מהנכס. שווה לדעת איפה הן מתארחות ומי מנהל אותן, במיוחד כשהן נמצאות באותו מקום שבו יושב האתר.

5.5 לאן מגיעות ההתראות

זו נקודה קטנה עם השלכות גדולות. כל חשבון דיגיטלי שולח התראות למייל שרשום עליו: חידוש דומיין, תפוגת תעודת אבטחה, חיוב אחסון שנכשל, ובגוגל גם התראות על בעיות באתר.

אם כל ההתראות האלה הולכות למייל של הספק, אתם תגלו על בעיה רק כשהיא כבר קרתה. שווה לעבור על כל חשבון ולוודא שכתובת המייל הרשומה היא שלכם, ולא של מי שהקים אותו. ועדיף שתהיה זו כתובת כללית של העסק ולא מייל אישי של עובד, כי עובדים מתחלפים והמייל שלהם נסגר.

6. בדיקה עצמית בשבע דקות

אפשר לעבור על הכל בעצמכם, בלי ידע טכני:

• חפשו את הדומיין שלכם במאגר של איגוד האינטרנט או בשירות WHOIS וראו מי רשום
• נסו להיכנס לחשבון אצל הרשם. יש לכם שם משתמש וסיסמה?
• בדקו למי אתם משלמים על האחסון, וודאו שאתם יכולים להיכנס לפאנל
• היכנסו לוורדפרס ובדקו שהמשתמש שלכם בהרשאת מנהל
• היכנסו ל-Search Console עם המייל שלכם וודאו שאתם מופיעים כבעלים
• בקשו רשימה של הרישיונות בתשלום ושל מקורות התמונות
• בקשו גיבוי מלא ושמרו אותו אצלכם

אם עברתם את כל הסעיפים בלי להיתקע, אתם בסדר גמור. כל סעיף שנתקעתם בו הוא נקודה לסגור.

7. מה עושים כשמשהו לא על שמכם

7.1 כשהיחסים תקינים

זה הרגע הנכון לפעול. בקשה להעביר בעלות על דומיין או להוסיף אתכם כבעלים בכלי מדידה היא בקשה לגיטימית לחלוטין, וספק מקצועי לא יתנגד לה. עשו את זה בזמן שהכל טוב, ולא ביום שבו אתם כבר מתכננים לעזוב.

ניסוח פשוט עובד הכי טוב: אנחנו מסדרים את הנכסים הדיגיטליים של העסק, נשמח שהדומיין וכלי המדידה יירשמו על המייל שלנו.

7.2 כשיש התנגדות

התנגדות או התחמקות היא בעצמה תשובה. במקרה של דומיין co.il קיים הליך מסודר מול איגוד האינטרנט להעברת בעלות, והוא דורש הוכחת זיקה לשם. אם הדומיין נושא את שם העסק הרשום שלכם, יש לכם בסיס. זה המקום לפנות לעורך דין ולא להתכתב עוד שבועיים בוואטסאפ.

7.3 כשאי אפשר להשיג את הספק

קורה שמפתח נעלם. אם הדומיין על שמו והאחסון על שמו, המצב קשה אבל לא אבוד. הדבר הראשון לעשות הוא להוריד עותק מלא של האתר בזמן שהוא עוד באוויר, כולל התוכן והתמונות. גם אם תצטרכו בסוף לרשום דומיין חדש, שמירת התוכן חוסכת חודשים של עבודה.

8. איך לסגור את זה מראש

כל מה שעד כאן ניתן למניעה בשיחה אחת לפני תחילת העבודה. אלה הסעיפים שכדאי שיופיעו בהסכם:

• הדומיין נרשם על שם הלקוח, והלקוח מקבל גישה לחשבון אצל הרשם
• חשבון האחסון על שם הלקוח, או שמוצהר במפורש שהוא בחשבון של הספק
• עם סיום הפרויקט הלקוח מקבל גיבוי מלא של הקבצים והמסד
• זכויות השימוש בקוד, בעיצוב ובתוכן שנכתב עבור הלקוח עוברות אליו
• הרישיונות בתשלום נרשמים על שם הלקוח, ומצוין מתי הם מתחדשים
• הלקוח רשום כבעלים בכלי המדידה ובפרופיל העסקי בגוגל

הרחבנו על שאר הסעיפים שכדאי לבדוק לפני חתימה במדריך על חוזה עם חברת בניית אתרים.

9. מעבר ספק בלי לאבד כלום

9.1 מה לאסוף לפני שמודיעים

גיבוי מלא של הקבצים והמסד, גישה לחשבון הדומיין, גישה לאחסון, רשימת הרישיונות, וייצוא של הנתונים ההיסטוריים מכלי המדידה. אחרי שאספתם את אלה, המעבר הוא עניין טכני ולא דרמה.

9.2 מה לשמור בזמן המעבר

אתר שעובר שרת או ספק לא אמור לאבד דירוגים, בתנאי שהכתובות נשארות זהות ושהתוכן לא משתנה. מה שכן מסוכן הוא ספק חדש שמגיע ו"מסדר הכל" בשבוע הראשון. הנחו אותו למפות קודם מה עובד, ורק אחר כך לגעת.

9.3 אחרי המעבר

ודאו שהאתר עלה נכון, שהתעודה המאובטחת פעילה, שהטפסים שולחים מיילים ושהגיבויים האוטומטיים רצים במקום החדש. אלה ארבעה דברים שקל לשכוח, וקראנו עוד על השוטף במדריך תחזוקת אתרי וורדפרס ועל האבטחה במדריך HTTPS ותעודת SSL.

טעויות נפוצות של בעלי עסקים

• להניח שמי שבנה, הוא שהאתר שלו. תשלום מלא על פרויקט לא מעביר בעלות אוטומטית על הדומיין ועל הרישיונות. זה נקבע בהסכם.
• לגלות את זה רק כשמתחלפים. הרגע לבדוק הוא כשהיחסים תקינים, לא כשהם מסתיימים.
• לחשוב שהדומיין שלכם כי אתם משלמים עליו. תשלום דרך הספק לא אומר שאתם רשומים כבעלים.
• להסתפק בגישה למערכת הניהול. ניהול האתר הוא רק אחד מחמישה נכסים.
• להירשם ככתובת אחת לכל החשבונות. מייל של עובד שעזב הוא נקודת כשל שחוזרת שוב ושוב.
• לוותר על גיבוי עצמאי. גיבוי שיושב רק אצל הספק הוא לא באמת גיבוי שלכם.

סיכום: סדר הפעולות

התחילו מהדומיין, כי הוא הקריטי ביותר. בדקו על שם מי הוא רשום וודאו שיש לכם גישה לחשבון אצל הרשם. אחר כך האחסון: למי אתם משלמים ואיפה הפאנל. משם עברו לגישות, מנהל וורדפרס וכלי המדידה על המייל שלכם. ולבסוף הרישיונות והתמונות. כל נקודה שנתקעתם בה, בקשו לסדר אותה עכשיו בזמן שהכל תקין.

ואם אתם בתחילת הדרך, זה הרבה יותר פשוט. הגדירו את הדברים האלה בהסכם לפני שמתחילים ולא תצטרכו את המדריך הזה. אנחנו ב-YMDigital עושים בניית אתר וורדפרס כשכל הנכסים רשומים על שם הלקוח מהיום הראשון. אם אתם רוצים שנעבור אתכם על מה שיש לכם היום ונגיד בכנות מה חסר, דברו איתנו.

שאלות נפוצות על בעלות על אתר

שילמתי על האתר, האם הוא אוטומטית שלי?

לא בהכרח. תשלום על פרויקט מקנה לכם את האתר במובן המעשי, אבל הדומיין, חשבון האחסון והרישיונות בתשלום רשומים על שם מי שרשם אותם. אם לא נכתב בהסכם שהם על שמכם, ייתכן שהם על שם הספק. זה נקבע ברישום ובהסכם, לא בתשלום.

איך אני בודק על שם מי רשום הדומיין שלי?

לדומיין בסיומת co.il אפשר לבדוק במאגר של איגוד האינטרנט הישראלי שמנהל את הסיומת. לדומיינים גלובליים בודקים דרך שירותי WHOIS, אך שם רוב הפרטים מוסתרים מסיבות פרטיות. הבדיקה המעשית ביותר היא לנסות להיכנס לחשבון אצל הרשם ולראות אם יש לכם גישה.

מה קורה אם המפתח שלי נעלם ואי אפשר להשיג אותו?

הדבר הראשון הוא להוריד עותק מלא של האתר בזמן שהוא עוד באוויר, כולל תוכן ותמונות. לדומיין co.il קיים הליך מסודר מול איגוד האינטרנט להעברת בעלות בהוכחת זיקה לשם. במצב כזה שווה לפנות לעורך דין במקום להמשיך להתכתב.

האם מעבר לספק אחר פוגע בדירוג בגוגל?

לא, כל עוד הכתובות נשארות זהות והתוכן לא משתנה. מה שכן מסוכן הוא ספק חדש שמשנה מבנה, כתובות וכותרות בשבוע הראשון. הנחו אותו למפות קודם מה עובד ורק אחר כך לגעת.

מה ההבדל בין בעלות על הדומיין לבין ניהול שלו?

הבעלים הרשום הוא מי שהדומיין שייך לו מבחינה משפטית. איש הקשר הטכני או המנהלי מורשה לבצע שינויים. אפשר להיות בעלים בלי לנהל, ואפשר לנהל בלי להיות בעלים. שני התפקידים חשובים, אבל הבעלות היא זו שקובעת.

האם צריך שהאחסון יהיה דווקא על שמי?

לא בהכרח. אחסון בחשבון של סוכנות הוא הסדר לגיטימי ולעיתים זול יותר, בתנאי שהוא מוצהר ושאתם מקבלים גיבוי מלא כשתרצו. מה שלא סביר הוא לא לדעת שזה המצב. הדומיין, לעומת זאת, צריך להיות על שמכם תמיד.